שירים

היא אמרה לו: הורד את כנפיך ונחת על האדמה. אתה לא מלאך. אתה בשר , אתה אדם. עת לעבוד ועת לנוח, שוב חזרו ימי השגרה

ברחוב הכלב פינת החתול, ראיתי כלבלב ברצועה מנומרת, הולך עם בחורה שדומה לנמרה. היא קראה לו בעשרות שמות חיבה, שמות של גוצ'י ופראדה, ועוד כמה

נלכדתי) ברחוב הפיסבוק פינת אין מוצא@ ברחוב הפייסבוק פינת אין מוצא, נכנסים אינסוף אנשים, מחפשים ומחפשים, ואינם מסתפקים. הרחוב לא רגיל, משהו בגודל של פייס,

ושוב בין שבעת ימי בריאה, מפרידים בין ראשון לשבת -שישה ימי עבודה, כי "האדם לעמל יולד", כי "בזיעת אפך תאכל לחם", כי "אין חדש תחת

האיש השקוף, אך לבוש באדום, שעומד בתחנת האוטובוס מידי יום ביומו, ומחלק עיתונים עם חדשות דומות בכל הימים, מחלק בחינם גם: ברכת בוקר טוב עם

מידי פעם כדאי שנסיר את המסיכות מעל פנינו, ונחזור להיות עצמנו. יהיה קשה בהתחלה, למצוא את האני בין תחפושות לגלות את הפנים והן חשופות. במשך

איזה כיף להגיע הביתה מאוחר בלילה, כשכולם ישנים לפתוח את הדלת, ולפגוש את העיניים הטובות של הכלבה -הבייבי שלי, לקבל ממנה זינוק עם מיליון טון

בחנות של אדון לב יש אפליקציות עד בלי סוף. רובן הן כאלו, שאת הדעת, הלב והזמן הן גונבות. לכבוד פורים הזמין אדון לב אחרות ומיוחדות,

בתגובות לתוכנית של מיקי חיימוביץ, שעסקה במחוסרי הדיור , יש שבחרו לראות את הציפורניים המטופחות של חלק מהנשים שהתראיינו, במקום לראות את העיניים הדומעות, הכאב,

חוזרת ממפגש עם הרחוב: משתהה בכל פעם מחדש. יש אנשים שמרימים את קולם, כדי שכל העולם ישמע אותם. אני עומדת סנטימטר מהם, ועדיין, הם פוחדים

יש  "מיליון" ספרים, שאני רוצה לקרוא, יש  "מיליון" מילים, שמסתובבות לי בראש, יש  "מיליון" "מחשבות פופקורן" שבראשי מקפצות, יש לי שיר או אולי סיפור שתיכף

שיר זה נכתב בהשראתה של מרגלית זינאתי, שומרת הגחלת בביהכנ"ס העתיק בפקיעין, במפגש שנערך עימה בביתה. מרגלית היא היהודיה היחידה בכפר, שהמפגש המרגש איתה, עם חייה, עם