מיכל

הוא הכאיב לי היא אמרה. עיניה החלו שוב להתמלא בדמעות. בואי, נוסעים אמרתי לה. לאן? שאלה. לכנרת. למה? שאלה ובכייה התגבר. למלא אותה בדמעות שלך,

אנשים מסביבי  לא מבינים . שוב בחירות ושוב פוליטיקה וחשיפת שחיתויות והבטחות אינסוף ושקרים ישנים-חדשים. אל תתנו לפוליטיקאים שוב פעם לעבוד עליכם. הם מצליחים בכל

היום עובר לי מהר מידי!!! היום בבוקר פגשתי את העוזרת המקסימה, אישה מבוגרת עם טונה של חוכמת חיים, שמגיעה מידי שבוע, באותו היום לביתה של

ואם אקום ואלך ואלך ואלך? ואם לא אקשיב? לא אראה? לא אדבר? ואם לא אירא? אקום ואלך, לא אפחד. כי מלמעלה יראוני דרכי בעולם, אנוכי

היא אמרה לו: הורד את כנפיך ונחת על האדמה. אתה לא מלאך. אתה בשר , אתה אדם. עת לעבוד ועת לנוח, שוב חזרו ימי השגרה

ברחוב הכלב פינת החתול, ראיתי כלבלב ברצועה מנומרת, הולך עם בחורה שדומה לנמרה. היא קראה לו בעשרות שמות חיבה, שמות של גוצ'י ופראדה, ועוד כמה

נלכדתי) ברחוב הפיסבוק פינת אין מוצא@ ברחוב הפייסבוק פינת אין מוצא, נכנסים אינסוף אנשים, מחפשים ומחפשים, ואינם מסתפקים. הרחוב לא רגיל, משהו בגודל של פייס,

ושוב בין שבעת ימי בריאה, מפרידים בין ראשון לשבת -שישה ימי עבודה, כי "האדם לעמל יולד", כי "בזיעת אפך תאכל לחם", כי "אין חדש תחת

האיש השקוף, אך לבוש באדום, שעומד בתחנת האוטובוס מידי יום ביומו, ומחלק עיתונים עם חדשות דומות בכל הימים, מחלק בחינם גם: ברכת בוקר טוב עם

מידי פעם כדאי שנסיר את המסיכות מעל פנינו, ונחזור להיות עצמנו. יהיה קשה בהתחלה, למצוא את האני בין תחפושות לגלות את הפנים והן חשופות. במשך

איזה כיף להגיע הביתה מאוחר בלילה, כשכולם ישנים לפתוח את הדלת, ולפגוש את העיניים הטובות של הכלבה -הבייבי שלי, לקבל ממנה זינוק עם מיליון טון

בחנות של אדון לב יש אפליקציות עד בלי סוף. רובן הן כאלו, שאת הדעת, הלב והזמן הן גונבות. לכבוד פורים הזמין אדון לב אחרות ומיוחדות,