אנשים חושבים שהוא טוב יותר, אבל לא!
יום הוא כמו שעה,
שבוע חולף כמו יום,
חודש כמו שבוע,
ושנה כמו חודש”.
חייכתי אליה חיוך גדול וביקשתי שתמתין לרגע. חזרתי לביתי והבאתי את הספר שכתבתי.: “ללכת בין השתיקות”. פתחתי אותו והראיתי לה את המשפטים האלו, שכבר אמרה לי בעבר. עכשיו הם משובצים בתוך סיפור, כדי שגם האחרים יקראו ויפנימו.
היא נגעה בספר, עלעלה בו והביטה שוב במילים כלא מאמינה. המתנתי מעט ואחר-כך המשכתי לקרוא לה את המשך הדברים שאמרה לי אז:
“הזמן עובר מהר מידי, ואנשים עובדים ועובדים כמו משוגעים.
אין להם חיים, והם לא שמים לב שבינתיים הם מתבגרים, ואחר כך זה לפעמים מאוחר מידי. הם כבר לא יכולים לעשות כל מה שחלמו ורצו…”
היא חיבקה אותי חזק ונשקה לי. תודה שכתבת את זה אמרה וחיוך על פניה בטרם הסתובבה וחזרה לעבודתה. ואני בטוחה שאותו חיוך נשאר על פניה לפחות לשבוע נוסף . ושבוע זה רק כמו יום אחד נוסף , על פי נוסחת הזמן שלה.
