קולות ואנשים

חוזרת ממפגש עם הרחוב: משתהה בכל פעם מחדש.

יש אנשים שמרימים את קולם,
כדי שכל העולם ישמע אותם.
אני עומדת סנטימטר מהם,
ועדיין,
הם פוחדים שמא לא יראו אותם.
רק הם שם,                                                                                                                                 לא מעניין אותם ,מי ומה בסביבתם.

יש אנשים שקולם נמוך וירא שמים,
הם מדברים בשקט, בניחותא,
ועדיין,
כל העולם שומע אותם,                                                                                                         אנשים שמחים להיות בקרבתם
הם לא שוכחים לתת מקום,
גם לזה שעומד מולם.

אותם אני מעריצה.
כבר קשה למצוא אותם.

"מי שלא מחפש את המקום-הוא בעל המקום"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים