דילמה בסופו של יום

איזה כיף להגיע הביתה מאוחר בלילה,
כשכולם ישנים
לפתוח את הדלת,
ולפגוש את העיניים הטובות של הכלבה -הבייבי שלי,
לקבל ממנה זינוק עם מיליון טון של אהבה.
זנב מקשקש מצד לצד,
וסחיטה של מיליון ליטופים, למרות שאני מתה להגיע למיטה.

איזה כיף להגיע למיטה,
גמורה ושדודה, ולמצוא בצד שלי את "לבנה" החתולה-
הנסיכה.
איזו דילמה זו בחצות הליל, לעמוד מול החתולה,
שתפסה לי את מקומי במיטה,
ולחשוב איך אני מזיזה אותה,
מבלי שחס וחלילה תיפגע,
תשלוף את ציפורניה המטופחות מול פניי,
ותוסיף שאגה, כאילו הייתה לביאה.
מי היא חושבת שהיא החתולה בת הכלבה?

בסופו של דבר נכנסתי לאט לאט מתחת לשמיכה,
והיא פיהקה בחוסר חשק,
ועברה לישון עליי, מבלי להניד עפעף.
ואיזו דילמה זו עכשיו,
האם לישון כמו פרעונית עתיקה וחנוטה, או להעיף אותה באלגנטיות כשאני מתהפכת על הצד?!

יום נטול דילמות(:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים