אנשים מסביבי לא מבינים .
מתי כל זה קרה הם בלי הרף שואלים? משהו השתנה לנו מתחת לאף ואף אחד לא הכין אותנו לכך.
מתי נעלמה הבחירה מאיתנו ומתי הפכנו לעדר אבוד ואובד ?
מתי השתגע החורף בארצנו והחליט לשנות את מזגו לזה שבאירופה ? שם קרררררר הרבה יותר , ואנו לא רגילים לקור מהסוג הזה.
הלכתי בתל אביב בין המוני פרצופים ובין שאלות רבות שקיפצו לי בתוך הראש.
מתי זה קרה שהמוני הומלסים החלו למלא את הרחובות ? מתי קיבלנו את זה כמובן מאליו והמשכנו ללכת לידם מבלי להניד עפעף על כך שאין ארבע קירות העוטפים אותם בליל חורף קר ?
גם בימים אחרים הם שם. גם כשהשמש קופחת מעל ראשיהם ביום חם. הם מתגוננים מפניה מתחת לקרטון צר או מגנים על גופם מתחת לצלו של עץ בשדרה, כשכולם ממהרים להסתתר בין ארבע קירות ומזגן.
מתי כל זה קרה שכל כך הרבה ילדים מגיעים ללא כריך בתיק לבית ספרם , וגם בשובם לביתם אף אחד לא מחכה להם עם מנה חמה להרגיע את הכאב בבטנם?
מתי כל זה קרה כשגנבו לנו את הלב ואת התדרים שינו לנו בראש, ונעלמו לנו החיים והכל כמעט הפך להיות בשליטה של אחרים? אחרים שהם ,כמובן, בעלי האינטרסים.
מתי כל זה קרה? שבכל רגע עלינו להיות זמינים לאיש מהעבר השני של הקו ואין לנו אפילו רגע אחד דל?
מתי כל זה קרה שהלכנו לאיבוד בין אתרים באינטרנט ולא בין רחובות? בין הרצון להגשים את עצמנו לבין מה שהחיים כפו עלינו? בין האהבה שחלמנו ובין זו ששכחנו? בין בחירה בחיי משפחה לבין דהירה קדימה במסלול ללא דרך חזרה, שבסופו מגלים שלפעמים זה כבר מאוחר מידי. מתי כל זה קרה שהלכנו לאיבוד בין כיבוד הורים ובין כיבוד הזולת ? בין איבוד הסובלנות ושימוש באלימות? ומתי זה קרה כשהחינוך הלך לאיבוד והחברה איבדה את עצמה ודעתה?
מתי יקרה הנס שנחזור להיות כמו פעם, בעבר כשהיו לנו חיים בהם היו גם פסקי זמן ויכולנו לנשום מידי פעם
נשימה עמוקה, לשחק במשחקי קופסא , סתם לשבת ולבהות במשפחה ולחייך על מה שיש ולומר תודה.
לצחוק בקול , לומר שלום ולהתכוון לכך ולהפסיק להילחם בזמן ובשעון כי לעולם לעולם לא נספיק לעשות הכל.
רגע לפני יום הבחירות.
אני עדיין מהרהרת במי לבחור. וכך עוד הרבה אנשים מסביבי ששואלים ולאף אחד לא ממש מאמינים.
אז האם זה יקרה, שכשרגע הבחירות יגיע , נוכל להיות שלמים עם עצמנו ובטוחים שלמפלגה לה הצבענו יהיה הכוח לשנות את העוולות החברתיות שמסביבנו ? ושלא יספרו לנו אחר כך סיפורי אימה על מלחמה באופק , וסדר עדיפויות שונה ושאי-אפשר ואין תקציב והכלכלה עלולה לקרוס ושוב חזרה חלילה אל המלחמה…..
האם זה יקרה שתקום ממשלה שאינה מפולגת בתוכה ותשרת את אזרחיה ותחזיר את האמון לתושביה? שתסתכל לאזרח הקטן ,הכי קטן בעיניים ותבטיח לו שהיא פועלת במלוא המרץ לשפר את עתידו?מה אנחנו מבקשים? רק ממשלה שתראה רצון ותיתן תקוה לצעירים ולמבוגרים כאחד.
הבחירות בפתח, אבל נחום ישן בשד' רוטשילד ויעקב ישן על הספסל בין בתים ישנים בדרום תל אביב וגם הנער שברח מביתו וגם הנערה שהצטרפה אליו .ויש ילדים רעבים ויש מקררים ריקים והורים מובטלים ומשכורות בלי תנאים והדלק עולה ועולה ועולה ומבעיר את עצבינו לרוב ואז יורד באגורה כדי להנמיך את הבערה.
ואנחנו שותקים.
מתי כל זה קרה? אולי בזמן שהממשלה ישנה?! אבל גם אנחנו ישנו.
ומתי כל זה ייעלם כלא היה? בחירות 2013 ? לא מאמינה.
הציבור מתבקש להתעורר גם הוא מהתרדמה בטרם יהיה מאוחר.
כל הזכויות שמורות למיכל סלוצקר עמרן